מבוא

מסכת אבות 2 מ ב ו א מיוחסות לחכם מסוים, ואין במסכת אבות דברים משמו של תנא אנונימי ( תנא קמא ) . אמנם יש מימרות שאינן מיוחסות לחכם מסוים אך הן כנראה משמו של החכם שנזכר במשנה הקודמת, בסגנון "הוא היה אומר" . גם מינוח זה ( "הוא היה אומר" ) ייחודי לדברי מוסר וחכמה, ורוב הדוגמאות לו ( בספרות התנאית ) הן ממסכת אבות ( ראו להלן ) . כך גם השימוש במשלים נדיר מאוד בדברי הלכה במשנה, אבל תדיר יותר במסכת אבות . במשנה כולה 17 משלים, ורק שניים מהם מחוץ למסכת אבות 8 . מאפיין נוסף הוא משחקי הלשון הרבים . רובם מרוכזים בפרק ג . כך, למשל, סדרת החכמים ששמם חנניה ( על צורותיו השונות של השם ) , כולל חלפתא איש כפר חנניה שדבריו מובאים בשל מקומו ולא בשל שמו . משחקי הלשון מעידים על עריכה מתוחכמת שבה משחקי הלשון עדיפים, בדרך כלל, על קרבת התוכן 9 . כל אלו ועוד מייחדים את המסכת . ברחבי הספרות התנאית והאמוראית מצויות רק מעט מימרות מתחום החכמה והמוסר . מסכת אבות מלמדת כי היצירה בתחומים אלו הייתה רחבה הרבה יותר מכפי שהשתמר בספרות שבידינו . מסתבר שחלק גדול ( רוב ? ) מהיצירה בתחומים לא הלכתיים אלו לא נשמר . לעיסוק בתחומי ...  To the book