|
|
126 תמר שק את הקבר של אמה, והם שיתפו אותי בסיפור היכרותם והישרדותם . שניהם איבדו את הוריהם בג'נוסייד, במהלך מעשי הרצח של בני ההוטו בבני הטוטסי . מכל בני משפחתו של וילטון שרדו רק הוא ושתי אחיותיו . גופתה של אִמה של גרייס נמצאה רק שלוש שנים מאוחר יותר, ב- ,1997 באותו שדה ששוטטנו בו . גופתו של אביה, לעומת זאת, מעולם לא נמצאה . וילטון הכיר את גרייס באותן השנים כפעוטה, כמעט תינוקת, ובזכותו היא הגיעה בבגרותה לאגהוזו שלום . בהמשך היום לקח אותי וילטון לאתר שנמצא לא רחוק מהגבול עם בורונדי ובו מערה עמוקה . "בשנות ה- 06", אמר וילטון והצביע על המערה, "ההוטו תכננו לזרוק לכאן מאות אנשים" . אחר כך הוא פירט באוזניי את מסע ההשמצות שערך שלטון ההוטו לאורך עשרות שנים : "הם קראו לנו ג'וקים, נחשים . הם אמרו שכל בן הוטו שאינו לוקח חלק פעיל בטבח הוא בוגד" . באותו ביקור למדתי שבעקבות הג'נוסייד של 1994 ברח וילטון לאוגנדה ושם הצטרף להתארגנות של צבא המורדים . כשחזר לרואנדה הוא יצא למסע נקמה שבמהלכו רצח במו-ידיו כמה בני הוטו . "נרצחתי שלוש פעמים", הוא אמר בכאב ובהשלמה, "פעם אחת, כשההוטו רצחו את בני משפחתי . פעם שנ...
To the book |
|
|