44 תמר שק בי מפקחת, נציגה של הממסד שעלולה להביא לפיטוריהם . לכמה משיחות המשוב הראשונות שניהלתי התלווה ממד מכמיר לב . פגשתי מורים מעולים, אנשי מקצוע לעילא השולטים היטב בחומר שהם מלמדים, והם ישבו מולי מכווצים מאימת הביקורת . הכלל הראשון שאימצתי היה לפרגן למורים על מקצועיותם ובשום אופן לא להעיר להם על סגנון ההוראה . שמרתי לעצמי את כל ההערות שכתבתי במהלך התצפיות על הלוח העמוס לעייפה במשפטים או בנוסחאות, על חוסר קשר-עין עם התלמידים במהלך השיעור, על דממת האלחוט בכיתות . רציתי שהם יגלו בעצמם את התובנות הנוגעות לאפשרויות להפוך את השיעור לטוב יותר . רציתי שנבחן יחד אסטרטגיות של הוראה שיהפכו את השיעור לחוויה דיאלוגית, שיתופית ודינמית . המילים הטובות שאמרתי להם בשיחות המשוב על מהלך השיעור ועל מקצועיותם התקבלו אצל כולם בהפתעה . בנג'מין, המורה ליזמות, אמר לי במפורש : "אני לא רגיל לשמוע דברים טובים ובטח לא ממפקח" . כשאני חושבת על הפחד המובנה הזה ממפקחים ומביקורת, אני נזכרת באלברטין, המורה לגיאוגרפיה . לאחר שצפיתי בכמה שיעורים שלה, הצעתי לה שניפגש לשיחה . קבענו יום ושעה, אבל היא לא הגיעה . כשפגשתי או...
To the book