|
|
30 תמר שק עם זה ! " . את הפחד הקדום הזה נשאתי איתי בשובי לאפריקה . הסתתרנו בין עצי האשל על גדות הנהר עד שההיפופוטם התרחק ונעלם . בוצואנה . שיט בנהר האקוונגו, "הנהר שלא מצא את הדרך לים" . התחלקנו, מטיילי המשאית, בין שבע סירות מאקורו, שלושה אנשים בכל סירה . לפנינו שלושה ימים של שיט . הסירות בנויות מגזע איקליפטוס צר שתוכנו גולף ורוחבו כרוחב אדם . תנועה אחת לא- זהירה, והסירה מתהפכת . "את איתי במאקורו", אומר לי גם הפעם המדריך, אחרי ניסיונות חתירה קצרים . בדיעבד, התמזל מזלי . היום הראשון חלף כמו חלום . המים שאינם מחלחלים יוצרים מישורים ענקיים ויפהפיים של ביצות . זרימה של נהרות תמיד מרתקת אותי ; איך הכול התחיל, מהיכן הגיע הנהר הזה, מה עצר את זרימתו לים, מה קורה באגן הניקוז שלו . המים צלולים והנימפאות יפהפיות . אני אוהבת נימפאות . במסגרת עבודת הדוקטורט שלי, כאשר בחנתי את יחסי הגומלין בין צמחי מים בארץ ניצבה הנימפאה בעמדת נחיתות . צמחי מים אחרים בסביבתה מפרישים חומרים שעלולים להרוג את נבטיה או לעכב מאוד את התפתחותם . תופעה זו, הנקראת אללופתיה, מצויה בין צמחי מים . ואילו כאן, באקוונגו, נראו עשרו...
To the book |
|
|