המפגש עם עשיו

2 רש״י והפולמוס היהודי-הנוצרי ברמייה, ״כי אם בשררה ובגלוי פנים״ . ההשתחוויות המרובות של יעקב בפני עשיו הן שפייסו את עשיו ומנעו מאבק בין שני האחים, ולכן אין לבקר את יעקב בגללם ( לג, ג ) . יעקב ניצל בזכות ניסים שנעשו לו : ״כתות של מלאכים״ הגנו עליו . הוא הזהיר את עשיו שלא לפגוע בו על-ידי הזכרת המאבק שלו עם המלאך ובו הוא, יעקב, ניצח ( בפירושו שם, י ) . רש״י לא היסס להביא את מדרש חז״ל ( מגילה יח ע״א ) : ״ורבותינו אמרו שהקדוש ברוך הוא קרא לו ליעקב אל . דברי תורה כפטיש יפוצץ סלע מתחלקים לכמה טעמים [ = משמעויות ] , ואני ליישב פשוטו ושמועו של מקרא באתי״ ( לג, כ ) . רש״י פירש על-פי הפשט : ״ויקרא לו אל אלהי ישראל״ – שיעקב קרא למזבח בשם זה המבטא את עזרת ה׳ ואת הצלתו מידי עשו . אף על פי כן, מצא לנכון להוסיף את המדרש הנזכר, שכוונת הכתוב היא שה׳ קרא ליעקב בתואר נכבד זה . ומה ראה להוסיף את המדרש ? והרי מעשרות מדרשים אחרים התעלם . ככל הנראה מטרתו היא לבטא את ההערכה הגדולה של החכמים כלפי יעקב ואת הרצון לתארו ככליל השלמות . יעקב אמר לעשיו : ״עד אשר אבֹא אל אדֹנִי שעירה״ ( לג, יד ) . הוא לא עשה כן, אך אי...  To the book