|
|
238 רש״י והפולמוס היהודי-הנוצרי ומלאים רגש וחבה כאלה, לפעול גם על יהודים שעזבו תורתנו והתרחקו מגבולינו זמן רב . פעם אחת כשהייתי מטייל במדריד, בירת ספרד, עם מאקס נורדו בימי המלחמה הגדולה, והוא היה אז חי שם בגולה, והיינו מדברים על הקונגרס הראשון . וסחתי לו על הרושם האדיר שעשה נאומו שנשא בגן העיר של באזל, באחד הלילות של אותו הקונגרס, כשדִבּר לפני אלפי אנשים על אגדת רחל המבכה על בניה . שאלתי אותו מהיכן באה לו אגדה זו, ואם הוא גם הוא למד חומש עם רש״י בילדותו . ענה לי : תדע שבאחד הימים בפאריז, בשעה שהייתי קובע לקבל חולים בביתי, באה אלי אשה עניה מרחוב היהודים עם ילד בן שמונה או תשע שנים להתרפאות . ראיתי בילד שפִּקח היה, אבל הרגשתי שהצרפתית שלו היתה לקויה . שאלתי אותו באיזה בית-ספר הוא לומד, וענה לי בשפת רפה כמתבייש, שהיה לומד ב״חדר״ . . . וכמעט בלעג שאלתי את הילד מה שהיה לומד ב״חדר״ . הוא נתמלא רגש, והתחיל לספר ביידיש את האגדה של רחל שלמד בחומש ביום לפני שחלה . באותה שעה נזדעזעו כל אברי, חבקתי ונשקתי אותו על מצחו, ובלבי אמרתי : עם כזה ששומר זכרונות כאלה מאלפי שנים, ומשריש אותם בלב ילדיו, אינו...
To the book |
|
|