עוצמת הנחמות בספר ישעיהו

236 רש״י והפולמוס היהודי-הנוצרי 56 לא אדע אם אכן סבר תיגאל . את הגלות של זמנו נהג רש״י לכנות ״גלות שנייה״ . שזהו פשט הדברים או שמגמתו היתה לעודד את בני עמו . על כל פנים, ברור שהיו אלו דברי עידוד וניחומים שרישומם היה רב : גם למען יהודי הגולה – ואולי בעיקר בגללם – נשלח הנביא ישעיהו . ב . דוגמה אחרת הנושאת אופי דומה מצויה בפירושו של רש״י לכתוב ״כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו״ ( מג, ז ) : ״תִקנתיו ככל הצריך לו והכנתי הכל . כלומר, אעפ״י שעבדַי בגולה ובצָרָה, כבר הכנתי להם כל צרכי גאולתם״ . ג . כתוב נוסף מספר ישעיהו, שרש״י קשר לפולמוס עם הנוצרים ובו דברי עידוד לגולים, הוא ״שִמעו אלי אַבירי לב הרחוקים מצדקה . קֵרבתי צדקתי לא תרחק ותשועתי לא תאחר, ונתתי בציון תשועה לישראל תפארתי״ ( מו, יב - יג ) . הביטוי ״אבירי לב״ נדיר, ורש״י פירשו כלפי עם ישראל בגולה, למרות שנזכר במפורש : ״ונתתי בציון תשועה לישראל״ . רש״י פירש : ״אבירי לב – אשר אמצתם לבדכם בין האומות ונדבקתם בי . הרחוקים מצדקה – אשר ארכו לכם הימים ולא הראיתי אתכם צִדקתי לגאול״ . ״אבירי לב״ מתאר את נכונותם של היהודים ״בין האומו...  To the book