|
|
חלק ב : בשמים ממוצא צמחי | 223 קושט – מימין : קנה השורש, גבעול ופרחים . משמאל : קנה שורש מיובש של קושט לבן עיקר שימושו של הקושט הוא כבושם, אך יש שהשתמשו בו כתבלין . בספר ״הלכות קצובות״ המיוחס לרב יהודאי גאון, ראש ישיבת סורא שבבבל בין השנים - , לעומתו, רבי יוסף קארו, נמנה הקושט עם התבלינים הנשחקים למטרות קולינריות . שחי ופעל בארץ ישראל במאה ה- , מדגיש שהקושט אינו משמש למאכל : ״אבל יש העיקרים כגון הקשט והלבונה דדוקא הני וכיוצא בהן דאינן ענין למאכל אדם כלל״ . להניח אפוא כי מדובר בהבדלי נוהג ותרבות אכילה שרווחו בקהילות היהודיות . הפרשנים בימי-הביניים זיהו את הקושט עם בשמים שונים במקרא ובספרות 9 הרמב״ם ורבים חז״ל . רס״ג והרמב״ם סבורים כי הקידה שבשמן המשחה היא קושט . אחרים ממפרשי ימי-הביניים מזהים את הקושט שבסממני הקטורת עם המונח הערבי 0 בסידור התפילה המיוחס לרבי שלמה ב״ר שמשון מגרמייזא ( 0 0 - 09 ) ״אלקסט״ . ראה ספר הלכות קצובות, הלכות שבת, אות ז . ראה בית יוסף, חושן משפט, סימן רלא, אות כ . 9 רס״ג, שמות, ל, כד והשווה רמב״ם, הלכות כלי המקדש, פ״א, ה״ג : ״והקדה היא הקושט״ . 0 רשימת אחד עשר סממ...
To the book |
|
|