|
|
חלק ב : בשמים ממוצא צמחי | 151 לפי עדותו של רבי שמואל מדברי ריחני וצהוב פרחים מטיפוס תפוצה סהרו-ערבי בן יוסף ישועה, שחי ופעל בעיר עדן במאה ה- 9 , בעית׳ראן שימש כרכיב בקטורת 8 רפואית . רבי עמרם אבורביע ( ישראל, המאה ה- 0 ) קובע שברכתה של השיבה היא עצי 9 שִיבּה הוא שמה העממי בישראל של לענה שיחנית . מקורו בערבית והוא ניתן בשמים . על שם כסות שערותיה הכסופות . זהו שיח רב-שנתי גבוה ומעוצה שמשרעת התפוצה שלו היא ים תיכונית . בניגוד למיני לענה אחרים שהם בני הארץ, כנראה הובא מין זה 0 לכאן על ידי הצלבנים, והוא נפוץ בעיקר בסביבות מבצרים צלבניים נטושים . ריחה של השיבה חביב על יהודי צפון אפריקה ויש הנוהגים לברך עליה בהבדלה שבמוצאי שבת . במילונו הרפואי מזכיר הרמב״ם את שמותיה הערביים של הלענה ( עביתראן, קיצום [ قيصوم ] ) . ראה רמב״ם, ביאור, מס׳ . השווה : עיסא, מילון, עמ׳ ; וריסקו, חקלאות בתימן, עמ׳ 0 . על תפוצת הצמח ראה פינברון-דותן ודנין, עמ׳ 0 ; החי והצומח, , עמ׳ . 8 נחלת יוסף, קלד ע״א . 9 נתיבי עם, עמ׳ קכח . 0 פאהן, מגדיר, עמ׳ 9 ; החי והצומח, , עמ׳ . מימין : לענת אבסינט ( 1885 W . Müller, ) משמאל :...
To the book |
|
|