|
|
חלק ב : בשמים ממוצא צמחי | 71 ״סעדין״ או ״סעידין״ במקום ״שעורין״, וזו נראית סבירה יותר שכן הגומא שימש 7 כבושם ועשוי היה להיות צמח מעורר תשוקה בין בני זוג . גומא הפקעים – מימין : הצמח וחלקיו . משמאל : הפקעות ברכתו של גומא הפקעים המקור הקדום ביותר המזכיר את ברכת גומא הפקעים הוא רבי ישראל ב״ר יוסף הישראלי ( המאות ה- 3 וה- 4 ) , מחכמי טולידו שבספרד ותלמידו של הרא״ש מאז שזה הגיע לספרד . הוא מונה אותו עם הבשמים שברכתם עצי בשמים : ״אם יש לדבר המורח עץ, ( ש ) מברך עליו בורא עצי בשמים, כמו ההדס הנקרא ההאין והדומה לו מן הצומחים, והייאסמין הנקראים אצלם [ = אצל חכמי התלמוד ] סמלק, ואל סעדי הנקרא 8 בסוגיה בברכות מג ע״ג נקבע שברכת הסיגלי ״עשבי בשמים״, אך נראה סגלי״ . שמבחינת זיהוי הגומא עם ״סיגלי״ הושפע מהגאונים ( ראה לעיל, דברי רבי נטרונאי גאון ) . הברכה על גומא הפקעים נזכרה גם בספרות הרבנית של יהודי תימן . הרב חיים קורח, 9 הוא אינו מנמק את מרבני העיר צנעא במאה ה- 9 , קובע כי ברכתו ״עצי בשמים״ . הכרעתו וניתן להסבירה בכמה אופנים – בשל היותו צמח רב-שנתי או משום השימוש בפקעיות שהן איבר קשה . 7 מדרש הג...
To the book |
|
|