ב. הספד לגבר: קיום מצווה בכוונה נכונה

עיונים בהגותו של ר׳ שאול סיררו 0 ולהלן אבחן אותם בהקשר זה . תחילה אבחן את ההספד שנשא על גבר והוקדש לבירור הסוגיה, ולאחר מכן אבחן הספדים אחדים שנישאו על נשים והוקדשו לבירור הנושא . יושם אל לב שמספר ההספדים שהוקדשו לבירור שלמות האישה עולים על אלה שהוקדשו לבירור שלמות הגבר . כפי שיתברר להלן, עובדה זו נובעת מנקודת ההתחלה החלשה של האישה . ההספד לגבר שבו דן סיררו בסוגיה זו כולל פסקאות אחדות בלבד, ונראה כי מדובר 8 בזיכרון דברים שהועלה על הכתב לאחר מעשה, ולא בגרסה המלאה של ההספד . בפתיחת דבריו ציין סיררו כי האדם מורכב מחומר וצורה, והצורה היא החלק היותר-נכבד בין השניים, ולפיכך יש להסיק כי שלמותו של האדם היא נגזרת של פעילות עיונית ושכלית . כאמור זהו זיכרון דברים בלבד ולפיכך סיררו לא פירט על אודות הנחה זו . הנחה זו מתבססת על קביעתו של אריסטו כי מהות האדם היא הדבר אשר בו הוא מתייחד משאר הנבראים, שכן הפרט המייחד דבר-מה מזולתו הוא מהותו . לדברי אריסטו, הגוף, הנפש הזנה והנפש המרגשת משותפים לאדם ולבעלי החיים, ואילו הנפש המשכלת מיוחדת לאדם ולפיכך היא המייחדת אותו משאר הבריאה . לכן, 9 מעמדו המיוחד של שכ...  To the book