|
|
הסָטירה האנטי- חסידית של ׳הצופה לבית ישראל׳ : ׳חסידות וחכמה׳ של יצחק ארטר | 77 שהיה ברשותו, וחותנו התגלה כנוכל . הדרך שבה איבד את שארית כספו מעידה על הכלכלה הלא-יצרנית של היהודים בגולת אירופה, אשר כ׳אנשים צדיקים ותמימי דרך׳ 4 את מצבו הכלכלי הנואש ואת אי-יכולתו לספק את הצרכים הם מתקיימים כבעלי חוב . הכלכליים של בני משפחתו הוא מנמק בדרך החושפת אותו ישירות לארסנל השגור של הביקורת המשכילית על חיי תורה המזניחים את ההכרח בעבודת-כפיים שתפרנס את בעליה בכבוד : ׳במלאכה לא הורגלתי מנוער, למען מצוא חיית יד במחיר מעשה אצבעותי, ולעדור במעדר אדמת הארץ לא ניסיתי ; כי חרפה היא לבת עמי יושבת בארץ 5 פולין לחפור אוכל מחיק האדמה, ולהצמיח על תלמיה שבר רעבון נפש׳ . כחלופה למציאת פרנסה, מספר הסָטירה נוטש את בני משפחתו לאנחות וחובר לקהילה חסידית, המתוארת בלשון חריפה ומבזה המצביעה על עליבות והעדר הרגלים בסיסיים של גֵהוּת : ׳ואחמדה את קהלם, ואילווה אליהם, כאחד מרביהם התנקיתי והסיכותי את רגלי [ עשיתי את צרכיי ] בבוקר בבוקר, וכותלי בית המדרש הבאישו נמקו מרוב המים אשר הריקותי עליהם יום-יום מחוץ ומבית . בהיכוני לערו...
To the book |
|
|