|
|
ההתארגנות הפוליטית של ערביי ארץ ישראל המאנדאטורית ההנהגה המסורתית כשהוקם הממשל הבריטי — בתחילה כממשל צבאי ארעי מטעם מעצמות ה"הסכמה" — והתעורר הצורך בהנהגה ציבורית מדינית שתייצג את היישוב הערבי בפני השלטונות החדשים ותשמיע באוזניהם את תביעותיו ועמדתו בעניינים מדיניים , ובייחוד בנוגע לעתיד הארץ וזכות תושביה לשלטון עצמי ( וכל אלה תוך מאבק בתביעה הציונית היהודית , שיכלה להסתמך עתה על ההבטחה המפורשת שבהצהרת בלפור ) — לא היתה בנמצא הנהגה מדינית כזאת . קיימת היתה , כמובן , ההנהגה המסורתית ה"טבעית : " ראשי המשפחות המיוחסות , ראשי העיריות , צירים לשעבר בפארלאמנט העות'מאני , פקידים בכירים לשעבר , ראשי הממסד הדתי — ואל אלה פנו השליטים החדשים כשביקשו להיפגש עם נציגי הציבור הערבי , להתייעץ עמם ולעמוד על תגובתו ודעותיו של ציבור זה ; אך לא היתה זו הנהגה מדינית מאורגנת ובעלת סמכות ייצוגית . ואילו ארגונים ציבוריים , במידה שהיו כאלה , היו דלים וחלשים , מקומיים גרידא או עדתיים ובעלי מטרות מוגבלות . הכל ראו אפוא צורך דחוף בהתארגנות ציבורית מדינית . התגבשות המועדונים הלאומיים
To the book |
|
|