|
|
מעמדם הפוליטי וזיקתם הלאומית של ערביי ארץ ישראל בשלהי התקופה העות'מאנית : ץ עדה דתית ללאומיות . ' רבית כללית לערביי ארץ ישראל לא היתה מסורת מושרשת של התארגנות פוליטית ומאבק על יעדים פוליטיים , לא כל שכן יעדים פוליטיים המוגדרים כארץ ישראליים . בתקופה העות'מאנית לא היתה ארץ ישראל יחידה מדינית מנהלית , וספק רב ( שאלה שאין לה , ולא תהיה לה , תשובה מלאה ) באיזו מידה הזדהו תושביהם הערבים של סנג'ק ירושלים והנפות הדרומיות של וילאית ( מחוז ) בירות בפלסטינים דווקא ( אף שהשימוש בשם "פלסטין" היה מקובל — בייחוד משהונהג והופץ על ידי מעצמות אירופה שחדרו לאיזור ובבתי הספר שהקימו , וכן מאו התחדשה ההתיישבות היהודית ומאו החלו מנהיגים ערבים חווים עימות עם היהודים ומאבק עמם על עתיד הארץ . ( הזיקה ההזדהות הראשונית היתה מן הסתם עם החמולה או השבט , עם העדה הדתית , עם הכפר ; במידה שהיתה זיקה לאומית רחבה יותר — זיקה תודעה שנולדה או נתגבשה רק בסוף המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים ואין לקבוע מסמרות לא בדבר תהליך לידתה ומועד התגבשותה ולא בדבר עצמתה , דרגת עדיפותה לגבי זיקות אחרות או תפוצתה בחברה הערבית הארץ יש...
To the book |
|
|