המבנה העדתי של היישוב והזיקה בין המוצא העדתי לאי־השוויון החברתי

המבנה העדתי של היישוב והזיקה בין המוצא העדתי לאי השוויון החברתי אפייני אי השוויץ החברתי עדתי במרוצת השנים 1945-1919 עלו ארצה 321 , 929 אשכנזים 85 . 9 % ) מכלל העולים 25 , 647 , ( ספרדים 15 , 247 , ( 6 . 9 % ) תימנים , והשאר — אחרים . למעלה משלושה רבעים מכלל העולים מארצות אסיה ואפריקה בחרו להתגורר בירושלים , שבה היוו כמחצית האוכלוסייה . השאר התגוררו בערים הגדולות , לרוב בשכונות נפרדות , ובפרברי המושבות הוותיקות . רק מיעוטם התיישב ביישובים חקלאיים . עדות המזרח היוו את השכבות העניות ביישוב . בעוד שהעדה הספרדית הוותיקה ( וכמה מעולי עיראק ופרס ) היו משולבים בכלכלה העירונית כתחומי המסחר , הבנקאות והשירות הממשלתי , נקלטו עדות המורח בענפים שוליים של הכלכלה העירונית , ששכר העבודה בהם היה נמוך , בלי שיהיו מאורגנים באיגוד מקצועי שייאבק על תנאי העבודה והשכר שלהם . כך לא נמצאו מוסדות וארגונים שיגישו להם סיוע חומרי , להוציא את המחלקה הסוציאלית של הוועד הלאומי וארגונים פילאנטרופיים . ביישובים העירוניים נוצרה הפרדה ברמת הדיור , במבנה התעסוקה ובסטאטוס החברתי , ואף בהורי החיים התרבותי , בין בני ערות ...  To the book