|
|
הכלכלה העירונית : ממלאכה לתעשייה בראשית השלטון הבריטי הוגבלה התעשייה בארץ ישראל בעיקר לעיבוד תוצרת חקלאית מקומית : יקבים , בתי בד להפקת שמן זית , טחנות קמח , בתי חרושת לסבון ועוד . רוב הייצור נעשה בכתי מלאכה ורק במפעלים מעטים היו מנועים . אך לא רק הפיגור הטכנולוגי היה בעוכרי התעשייה , אלא גם העדר מקורות מימון מספיקים , מחסור בחומרי גלם , כוח אדם מקצועי מצומצם , שוק פנימי קטן וקשיי יצוא . התעשייה היתה ברובה פרי של יזמה פרטית ועל כן נשאו רוב המפעלים שהוקמו בראשית תקופת המאנדאט אופי של מפעלי מלאכה זעירים , עם יחס נמוך של הון למועסק . אחרי שביקר את מבנה המלאכה והתעסוקה בתל אביב כשנת 1925 ואת ההתפצלות והריבוי של יחידות תעשייה ומלאכה זעירות בענפים בודדים , כתב חיים ארלוזורוב : מבנה פנימי כזה שישנו בת"א , על כל הפעלותיו הכלכליות והחברתיות ועל כל אופיו וחותמו המיוחד של מסחר פעוט ומלאכה ננסית — אנו מוצאים רק כערים ובעיירות של תחום המושב היהודי ברוסיה .
To the book |
|
|