המדיניות הציונית נוכח מלחמת העולם

המדיניות הציונית נוכח מלחמת העולם בין סוף מאי לסוף אוגוסט 1939 נמצאה המדיניות הציונית בשלב של לבטים קשים . הקונגרס הציוני העשרים ואחד , שהתקיים באוגוסט 1939 ושבעיצומו נודע על חתימת הסכם אי ההתקפה הרוסי גרמני ( חוזה ריבנטרופ-מולוטוב , ( טלטל את המנהיגות הציונית בין מחאה נגד "הספר הלבן" ובין השלמה "טאקטית" עמו , בשל המלחמה הממשמשת ובאה עם גרמניה הנאצית . בסיומו של הקונגרס בכה וייצמן בפומבי , באמרו " הכל קודר , אי אפשר לראות דבר מבעד לעננים הכבדים . " עתיד הציונות ו"הספר הלבן" אף על פי כן , עם כניסתה של בריטניה למלחמה , ב 3 בספטמבר , קיווה המנהיג הציוני הוותיק כי עתה תינקט בפועל מדיניות של מוראטוריום על הפעלת "הספר הלבן . " אלא שהבריטים הוסיפו לראות בפיוסן של המדינות הערביות השכנות צורך אסטראטגי , ומדינות אלו חיכו לראות כיצד תפעל בריטניה . משהתברר לבריטים בדצמבר 1939 כי מועצת חבר הלאומים , שמושבה נדחה מספטמבר לדצמבר , תדון אך ורק בהדחתה של ברית המועצות ( לרגל התקפתה על פינלנד , ( ושאחרי כן לא תתכנס עוד , שוב לא ראו עצמם כבולים להשגתו של אישור בינלאומי . רק הקמתו של ארגון האומות המאוחדות ...  To the book