פרק ו : טקס מאגי-קבלי להסרת הדינים וע״י הדיין נתברר כנ״ל ודפח״ח ( ר׳ יעקב יוסף, תולדות יעקב יוסף, ב, ׳דברים ששמעתי ממורי׳, סי׳ יד, עמ׳ תשל ) . וכמו ששמעתי בפירוש מן אא״ז נ״ע [ = אדוני אבי זקני נשמתו עדן ] זלל״ה, כי אברהם יצחק ויעקב הם תלת דיינים, והסימן הוא כי אותיות שניות מן שמות האבות הוא בצ [ ״ ] ע והוא רמז על הדיינים שצריכים להיות שונאי בצע [ . . . ] , וזהו שאמרו חז״ל [ שבת י ע״א ] כל הדן דין אמת לאמתו נעשה שיתוף [ צ״ל שותף ] להקב״ה במ״ב [ = במעשה בראשית ] , כי אי אפשר להיות דיין אמת כי אם שיהיו ג׳ דיינים בחינת אברהם יצחק ויעקב כו׳ ( ר׳ אפרים מסדיליקוב, דגל מחנה אפרים, וירא, ח ע״ב [ והשוו שם, טו ע״ב ] ) . 54 נ״ב [ נכתב בצידו ( ? ) ] גם בהתרת נדרים יכוונו הב״ד לג׳ אהיה אלו מלואים ולקשרם בשרשם שהי׳ בינה, כי שם בחי׳ [ נת ] נדר, ממורי נר״ו ( סידור ר׳ שבתי, חלק ג, מח ע״ב ) . ראשית יש לשים לכך ששלוש המסורות הללו אינן תלויות זו בזו . הראשונה, של ר׳ יעקב יוסף, נכתבה בסוף ספרו וקושרת את הדיינים לג׳ רישין . המסורת השניה, של ר׳ אפרים, נמסרה לו ישירות מפי הבעש״ט סבו, על פי עדותו שלו, לעומת יתר...
To the book