ט. יתרון האור מן החושך

76 הבעל שם טוב וקבלת האר״י 60 זהו סוג של ״עבירה לשמה״, עבירה המשמשת את הקדושה, ענין שהראה פייקאז׳ . שהעסיק דרשנים שונים בימי צמיחת החסידות, חלקם מחוגו של הבעש״ט וחלקם 6 ברם פייקאז׳ לא עמד על השוני בין הבעש״ט לבין דרשני זמנו, מחוגים רחוקים יותר . בנקודה הקריטית של שילוב סוד א״ב, ההופך את כל הענין, מעבר לפסיכולוגי, גם למאגי, כלומר כבעל השפעה על המציאות . בשמועה זו מדבר הבעש״ט על ״זמן החושך״ אליו נקלע האדם בעל כורחו, שהוא תקופת ״קטנות״ בעבודת ה׳, שאותה חווים עובדי ה׳ מדי פעם בפעם . אך זמן חשוך 6 שהרי מדובר כאן זה איננו תקופת דיכאון דווקא, כפי שסבור למשל הרבי מקומרנא, במפורש על ״תענוג הטמא״, דהיינו – מרחב של עונג אסור . נראה שהדרשה מבקשת מן האדם לראות, להבין ולהפנים שתקופת הגדלות שלו לא היתה יכולה להתקיים ללא תקופת הקטנות שלו ; הבנה זו עצמה מהווה ״יחוד״, דהיינו בניית נרטיב הוליסטי 63 לסיפור חייו של האדם, נרטיב המעניק כח ותחושת משמעות . אך חבוי כאן ענין נוסף . רעיון ה״יתרון״ של האור מן החושך איננו רק פסיכולוגי, אלא מוצג גם כקביעה אונטולוגית . כאן נאמר ש״ימי הקטנות נעשים כסא אל הגדלות״, לכאו...  To the book