ב. המתקת הדינים בכל תיבה ודיבור

57 פרק ה : מיתוק הדינים שבדיבור ר״ל [ = רצה לומר ] כי דיני ש״ך ופ״ר הרמז בתיבת אדנ״י דפתיחת תפלת י״ח, כ ל ה כ ו ו נ ו ת ש י ש ש ם צ ר י ך ל כ ו י ן ב כ ל ת י ב ה ו ד י ב ו ר ל ה מ ת י ק ה ד י נ י ן כי אות א הוא סוד פלא . ונתלבש באות ב׳ שהוא ב׳ אלפין, וכן באות ג׳ ג׳ אלפין עד אות ת׳ ד׳ מאות אלפין, וכל מה שנתרחק האות נתרחק מהחיות ונתלבש בקליפות עד מל׳ [ כות ] שבמל׳ [ כות ] , ששם מחשבות רעות וזרות וכו׳, וכאשר יתן לב על גלות השכינה שהיא ניצוץ השכינה מלובש בתוך כיעור הקליפות הזה, יתחרד חרדה גדולה ואז ״יתפרדו כל פועלי און״ ( תה׳ צב, י ) , ונעשה יחוד יראה עם נורא ונתברר ניצוץ הקדוש ונתחבר למעלה אל החיות בסוד ״והחיות רצוא ושוב״ ( יח׳ א, יד ) והוא גאולה מהשביה, וזהו הכנעה – כאילו הוא אינו מדבר רק השכינה, והבדלה – להפריד הקליפות וכו׳, והמתקה – להעלותן להמתיקן בשרשן וכו׳ ודפח״ח . ושמור כלל גדול זה והבן ( ר׳ יעקב יוסף, תולדות יעקב יוסף, ב, ׳דברים ששמעתי ממורי׳, עמ׳ תשכט - תשל ) . ניכר שפִסקה זו נכתבה כמעין ״ראשי פרקים״ של רעיון מורכב, או של מספר רעיונות המקיימים בינם לבין עצמם יחסי גומלין ; עלינו ל...  To the book