ז. איזוטריקה בתורת הבעש״ט

49 פרק ד : יחודים להעלאת מחשבות זרות אל מול זאת הציב הבעש״ט אתיקה פסיכולוגית מסוג אחר – המחשבות הזרות אינן חיצוניות לאדם אלא הן ביטוי לכוחות הנפש שלו, במצב לא מתוקן, או שהן ניצוצות אלוהיים שנפלו ועל האדם להעלותם ולתקנם . זמן התפילה זוהה על ידי הבעש״ט, בעקבות האר״י, כזמן העלאת ניצוצות ; אך בשונה מן האר״י, מדובר על ניצוצות בהן נתקל האדם דווקא שלא בכוונה . ניצוצות אלה באים לאדם, כאמור, בדמות המחשבות הזרות הלא-רצוניות, והעבודה הרוחנית-פסיכולוגית היא לשבור את הקליפה החיצונית של המחשבה הזרה ולהגיע אל הגרעין האלוהי שלה . ברם, הבעש״ט לא הסתפק בהיגד הכללי שיש ״להעלות״ את המחשבות הזרות ( ולא לדחותן כפי שהיה מקובל לעשות לפניו ) . הוא לא הסתפק ב״דרך כלל״ – הרגעת האדם על ידי המחשבה ש״מלוא כל הארץ כבודו״ ושהקב״ה נמצא גם במקומות האפלים של הנפש והמחשבה ; אלא הוא השתמש בדרכי העבודה הלוריאניות על מנת ליישם את הצורה החדשה בה הוא ביקש להתמודד עם מחשבות זרות . זוהי ״דרך הפרט״ בהעלאת מחשבות זרות, ועקבנו כאן אחרי מספר שמות או ייחודים אותם מסר לתלמידיו השייכים לדרך זו . שני עניינים חשובים נעוצים כאן – האחד, מ...  To the book