ד. העלאת מחשבות זרות כמיתוק דינים פוטנציאליים

5 פרק ג : המתקת המחשבות כמיתוק דינים פוטנציאליים 45 את״ ( בר׳ יב, יא ) , פסוק שהפרשנים הרבו לעסוק בו מן הזווית של בעיית הצניעות . הבעש״ט רואה בפסוק זה עצה להתמודדות עם המחשבות הזרות, ובמקרה שלפנינו – מחשבת זנות שנכנסה במחשבתו של אברהם אבינו ( ! ) : עוד שמעתי ממורי ביאור הפסוק ״ויאמר אל שרה אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את״ וגו׳ ״והרגו אותי״ וגו׳ ( שם יב ) , ״אמרי נא אחותי את״ וגו׳ 46 וביאר כי ״וחייתה נפשי בגללך״ ( שם יג ) . והקשה : ״נא״ מיותר . ושאר ספיקות . ״נא״ פירושו שירדה מל׳ [ = מלכות ] ג׳ מדריגות מן החיות, היא [ אות ] א׳ שירדה 47 והנה קודם הפורעני׳ באה כ״כ וחשקה לחזור להתקרב אל החיות שהיא א׳ וכו׳, המחשבה רעה וזרה כמו מחשבת זנות או מחשבות ע״ז [ = עבודה זרה ] , רק שמחשבת זנות מורה על אחרים, ומחשבת ע״ז על עצמו, או זה עונש מיתה משמים, וזה וכו׳ . והתקנה לתקן מחשבה זו שיתן לב שיש בתוך המחשבה זרה זו ניצוץ השכינה שבתוך הקליפה מחמת השבירה כנודע, וישתף א״ע [ = את עצמו ] עם השכינה, ויראה ורעד יבא בו, ואז יתפרדו כל פועלי און ונעשה יחוד יראה ונורא וניצל גם הוא ממיתה . ובזה יובן ״הנה נא יד...  To the book