ח״נ ביאליק וי״ל פרץ

80 רינ בייביק יייב נחח לשלב מקומות אלה בתרגומו, וקיבל היתר נדיב ומיידי : עם זאת, הודיע פרץ לביאליק שהוא מתרגם עתה, ללא היתר, את "מגילת האש", שכן הרשות בידו "למלאות את חסרונך, לתתך למי שאתה שייך", כלומר להמוני קוראי יידיש . 87 פרץ תרגם גם את "הכניסיני תחת כנפך" — תרגום קיטש תחת הכותרת "ז ײַ מיר גוט" ( היי טובה אלי ) . 88 היחסים בין השניים עלו וירדו, נמתחו ונתרפו בתנועות עצבניות . התכתובת ביניהם נעשתה בלתי סדירה . פרץ ניסה בכל כוחו להחזיר אותם אל הטנדו האינטימי של שנת תרס"ד . "בוא לווארשה ! בוא אלי על שבוע אחד", תבע מביאליק . "אין לי איש, לקרוא באוזניו ; ואני איני אוהב להדפיס בלי שאול עצה" . 89 פרץ הביע אמון ב"הרגשתו הדקה והטובה" של ביאליק, רצה בחברתו האישית והספרותית, בטח בו כמו אז כשגילה לפניו את התוכנית הגרנדיוזית של הדרמה הגדולה שעמד לכתוב . אבל הקשר לא יכול היה להישמר . המציאות האובייקטיבית גזרה גזר דין של כרת על הזיקה ההדוקה ביניהם, ומציאות זו נבעה ישירות מן המתח המתעצם בין שתי הספרויות — היידית והעברית — שהמכנה המשותף לשתיהן נשחק והלך במהירות . ביאליק כתב לפרץ על היגון והשיממון שבה...  To the book