גבריות וכיבוש בעדויות של שוברות שתיקה

398 אורנה ששון- לוי יגיל לוי עדנה לומסק י- פדר למחאה נגד המלחמה . התופעה של חיילות הפעילות למען שלום כמעט אינה מוכרת , ולכן איננו יודעים כיצד שירות צבאי מעצב את הקול הפוליטי של נשים וכיצד הוא מגויס לביקורת ולמחאה . במאמר זה נבחן שאלות אלו באמצעות ניתוח עדויות שנשים אשר שירתו בשטחים הכבושים נתנו לארגון שוברים שתיקה . העדויות מלמדות שכאשר נשים מתגייסות ואף משתתפות בלחימה , הן אינן נשארות נקיות מההשחתה המוסרית של המלחמה , אך הן יכולות למנף את שירותן הצבאי כמקור להון סימבולי שיכול להצדיק שיח ביקורתי . טענתנו היא שהעדוֹת של שוברות שתיקה מציגות מקור לגיטימציה חדש ופרדוקסלי לקול פוליטי של נשים : מצד אחד , כמו הגברים , הן ממנפות את שירותן הצבאי כמקור להון סמלי שיכול להצדיק שיח ביקורתי ובמידה רבה משחזרות את ההיררכיה המגדרית הצבאית , אך מצד אחר קולן משקף את המיקום האמביוולנטי , הממוגדר והממולכד שלהן כ " חיצוניות מבפנים " בצבא . מעמדה רווית סתירות זו , הן אינן מותחות ביקורת ישירה על הכיבוש אלא ממקדות את השיח שלהן במגדור של מעשה הכיבוש , כשהן מתמקדות בעדויות בשלושה נושאים עיקריים : ביקורת על הגברי...  To the book