יופי ומוסר

106 | יעקב מעוז במחשבת העמים, כך סבורים חוקרים, הייתה קיימת תאווה לזווג את היופי עם הטוב עוד מימי אפלטון . הטוב נחשב אידיאת - האידיאות והיופי ביטוי של אידיאה זאת ( המדינה 509 - 506 ) . בניאו - אפלטוניות ובנצרות הבטיחו המידות הטובות מעין חוויית התגלות אסתטית ( פלוטינוס, אוגוסטינוס, תומס אקווינס ועוד ) . עמנואל קאנט ניסה להפריד בין המושגים אך הותיר על כנה את הזיקה ביניהם . לשיטתו, היפה הוא שהכשיר את הקרקע לטוב בשל הדמיון הרב שבין שני המושגים, ובשל היותם משמשים אמות מידה זה לזה ( ביקורת כוח השיפוט 1790 ) . עדי צמח, קבע שלושה עשר עיקרים המהדקים את 1 מכאן נראה עד כמה הקשר הקדום שבין היפה, הטוב והאמיתי . מרכזית הייתה סוגיה זו במחשבת העמים ועד כמה הושקע מאמץ פילוסופי ליישב את המתח שבין שני המושגים . דרשת אבא שאול מספקת לנו את ההזדמנות לדון בסוגיה כבדת משקל זאת אגב מקורות חז"ל . עלינו להתמודד עם שני מכשולים : האחד, פרשנותו ל"אַנְוֵהוּ" הינה מקוצרת ביותר, אין לה מקבילות היכולות להוסיף מידע או לשנותה, ואינה מותירה מקום רב לתמרון פרשני . השני, מדובר בתנא, שהידיעות שיש בידינו אודותיו מועטות ביותר ...  To the book