מבוא: יהדות ותורת יופי

22 | יעקב מעוז ליבת הספר, כשמו "אלוהים, אהבה, אסתטיקה", הינה אחד הרעיונות המרכזיים במחשבה היהודית . רעיון זה עובר כחוט השני לאורך תולדותיה, והוא מנוסח בשורה קצרה ומפליאה בפיוט הידוע "יְדִיד נֶפֶשׁ" לר' אלעזר אזכרי ( או אזיקרי ) , וזו לשונו הזהב : "הָדוּר נָאֶה זִיו הָעוֹלָם, נַפְשִׁי חוֹלַת אַהֲבָתֶךָ" . יופיו של האל, מן הצד האחד, והאהבה שרוחש לו האדם או העם, מן הצד האחר . שני ערכים, אהבה ויופי, כרוכים זה בזה . עוד ניתן לומר, לפחות על פי סדר הדברים בפיוט, שרעיון האהבה הינו תולדה של רעיון היופי . באותה המידה שני ערכים אלה קשורים בעבותות זה בזה ומשפיעים זה על זה . שלושה מניעים הביאוני לבדיקת עניין האסתטיקה ורעיון יפי - האל במחשבת חכמים : המניע הראשון, קיומה של תורת אסתטיקה מפותחת ביותר במחשבת העמים, החל מהתקופה הקלאסית ועד לעת המודרנית . כיום, אסתטיקה נחשבת לאחד מן האפיקים המרכזיים בהגות הפילוסופית הכללית . עובדות אלו עוררו מיד את השאלות הבאות : האם אפשר שהיהדות פסחה בשתיקה על יסוד מהותי כל כך במחשבת האנושות ? האם אין מקום לכך שגם מדעי היהדות יעסקו בתופעה חשובה שכזאת ? ! המניע השני, הוא ...  To the book