מבוא לחוסן חברתי

10 | חוסנה של החברה הערבית בישראל במשבר הקורונה משול לתבנית להתייחסות פרקטית לניהול הפרעות קשות, אפשר לזהות בספרות שלוש גישות עיקריות ליישום בשטח של תפיסת החוסן : הגישה הצרה, הממוקדת בהכנת הכלים שיאפשרו ניהול אלמנטרי של המערכת בנסיבות המאתגרות של משבר או חירום ; הגישה הפונקציונלית, המתמקדת בהשקעה ציבורית מקדימה בהיבטים ארגוניים, תשתיתיים וחברתיים רחבים לצורך היערכות מקדימה וכוללת להתמודדות מוצלחת עם אסונות או עם מצבי חירום רלוונטיים ( לפני האירוע, במהלכו ולאחריו ) ; והגישה המרחיבה, לפיה טיפול הוליסטי מקדים במרכיבים החברתיים, הכלכליים והתשתיתיים של המערכת במסגרת אסטרטגיה ליצירת מארג של איכות חיים, של 4 קיימות ושל צמיחה — כזה האמור לתמוך בעת הצורך גם בניהול של מצבי חירום . הגישות האלה מייחסות חשיבות לתרומה של כמה גורמים בולטים להעצמה ולמיצוי של החוסן החברתי, ובהם : היערכות ומוכנות מקדימה של המערכת הנידונה לתרחישים רלוונטיים של הפרעות א . 5 ההיערכות והמוכנות האלה מבוססות על מודעות מצבית ( situational קשות . awareness ) ; על קבלת החלטות בהתאם לרמת הסיכון למערכת ; על תכנון ועל תקצוב של הפעו...  To the book