פרק שלישי

138 פרק ג משנה ג מביא זה ביתדוד,נשיא שראל, נשיאישבטים . נשיא ולא ישראלנשיאנשיא ? איזהובתוספתא : " לעצמו" ( פ"ב ה"ב ) . התוספתא רואה בנשיא מנהיג לאומי אך מבחינה בינו לביןמביאוזהלעצמו זה עצמו וזה לעצמו . התוספתא מתארת מצב ששני בעלי התפקידים פועלים יחדיו, למרות, המלך פעילותו של נשיא . שאם מכהן מלך אין מרחב ל במשנה הקודמת ראינו שהירושלמי הבין ש'הנשיא' בפרשתנו הוא הפטריארך שפעל בימי תנאים הוא מעין הפטריארך בארץ ישראל . מנהיג 'ואמוראים . גם הבבלי ( יא ע"ב ) הבין בפשטות ש'נשיא ל שגגהלאומי שאיננו מלך ואיננו עצמאי . לפי הסוגיה שם רבי שואל האם הוא חייב בקרבן ע , והואהיא שיש ראש גולה בבבלהבבלית כלומר האם הוא כנשיא שבספר ויקרא . התשובה המשך הסוגיה עוסק בשאלת הכפיפות התיאורטית של הנשיא הנשיא ולא השליט שביהודה . וראש הגולה אחד לשני או אחד מעל השני . הסוגיה סבלה קשות מחילופי נוסחאות שבאו גולה הבבלי . לא נעסוק בסוגיה זו ונסתפק בכך שה'נשיא' להעצים את מעמדו של ראש ה ה היהודית שעצמאותו מוגבלת . התלמודים מציגים אותו כאילו היהדשבמשנה הוא נשיא הע מלך, שאין אדם על גביו . זו עדות לתודעה של עוצמה ואוטונומיה . ...  To the book