פרק שני

עבודה זרה 227 נועדו בעיקר לאחסון יין . הדיון בבבלי עבודה זרה עליהם הוא במסגרתמכל מקום הגולפי א"ר זביד : האי הדיון על שימוש חוזר בנודות עור של נוכרים ( להלן פ"ב מ"ד ) . וקובע הבבלי : " דורדיא דחמרא דארמאי, בתר תריסר ירחי שתא שרי . אמר רב חביבא בריה דרבא : הני גולפי, הדורדים של יין נוכרים אחרי תריסר ירחים – י, כאן לד ע"א ( בבל בתר תריסר ירחי שתא שרי מותרים . גולפים אלו אחרי שנים עשר חודשים מותרים ) . אי אפשר לדעת האם הגולפים עשויים חרס ( כמו קנקנים ) או עור, אך הם כלים מובהקים של אגירת יין . בהמשך הבבלי שם ותר שהכוונה לכלי חרס אמנם ייתכנו דיון על גולפי שחומים או אדומים ( שחורים ) . סביר י גם נודות בצבעים שונים, אבל בעורות לצבע אין כל משמעות, ואילו בכלי חרס כלים שחורים נצרפו בדרך שונה וצריך האמורא להדגיש שלעניין טיהור מיין נסך דינם זהה . על כל פנים הם משמשים לאחסון יין וכן הסיפור בבבלי כאן סה ע"א . מנו עשויים הגולפי משפיע על ההלכה בדיון בבלי אחר . שם עולה השאלה האם חומר הגלם מ באמת נודות עור ( שהיה בהם יין נוכרים ) דינם כקנקני חרס לעניין טיהור . הדיון הוא סביב המשנה להלן פ"ה י"א העוסקת בט...  To the book