מבוא למסכת עבודה זרה

עבודה זרה 75 ההנחה שהנוכרי טמא טומאת זב שייכת למגמה הדמונית, לתאר את הנכרי כדמון, פרוץ ו, פושע, נואף וכו' . בוודאי שהיו מהם שלקו בזיבה אבל אחוז הלוקים, באופן טבעי,בהתנהגות 161 במחלה זאת הוא מזערי . 162 עבודה זרה עצמה מטמאת . בפ"ג מ"ו מעין מחלוקת תנאים האם טומאת עבודה זרה היא כשרץ 163 או כנידה 164 או אולי כמת . משמע שם שטומאת נידה חמורה יותר, שכן מטמאת במשא ( מרבה תיעובי ולא הלכתי . לעיל יין נסך מטמא כשרץ, ועוד מקורות - טומאתה ) . לדעתנו זה דיון ספרותי 165 שצוטטו לעיל . לעתים גם מוצאות עמדת ביניים במחלוקת זו ( ירו', שבת פ"ט ה"א, יא ע"ד ) . מה טיב הטומאה של עבודה זרה, כשרץ, כנידה או כמת, לדעתנו איננו הלכתי . לא ייתכןהויכוח שאכן כל ההצעות השונות הוצעו . כמו כל יחוס הטומאה לגוי אין כאן הלכה, שהרי בעצם הגוי 166 איננו חייב במצוות . יש כאן ביטוי לתיעוב חברתי ודתי, שמתנסח בשיח הלכתי מעין טכני . ו פרק יש לפרש על בסיס ההנחה שעבודה זרה מטמאת באוהל, ודנו בכך את משנה ח באות בפירוש המשנה . נמצאנו למדים שלטומאת עבודה זרה שלוש הגדרות פורמליות חילופיות . כשרץ, כנידה או כאוהל מת . הנפקא מינה היא לדיון ב...  To the book