פרק שביעי

304 פרק ז משנה א ן רבי יהודה אומר יכול הלקוח בכסף מעשר שנטמא טעו, ""ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך אינוהלקוח בכסף מעשר שנטמא , הוא ומה מעשר שני עצמו שנטמא הרי הוא נפדהן ודין ? פדיו תלמודן ? טמא מני, לי אלא טהורן אי . ולא כסף שנין כסף ראשו, שיפדה ? תלמוד לומר 'כסף'ן די ואחד , אחד למעשר טהור, ןשלשה כספים נאמרו בעני . ולא כסף שנין [ כסף ] ראשו, "כסף"לומר . ) 861עמ' , קז, ואחד ללקוח בכסף מעשר ( ספרי דברים, למעשר טמא , אולי שגם חייב באחריותםן מכא, מעשר שני שנטמאו חייב לפדותםרותירבי יהודה סבור שפ אם רות אחרים במקומםיחייב לקנות פן רות שנקנו בכסף שעליו חיללו מעשר שני אייאבל פ הסיפא . הבעל חייב באחריותן רות השניים אייאם ההשוואה תקפה אזי משמעה שעל הפ . נטמאו . רות הטמאיםיהפן בכל מקרה חייב הבעל בפדיו" כנראה חולקת וסבורה ש . . . "שלשה כספים . אחרן אפשר גם שזו דרשה אחרת לעניי אלא שבדברי רבי יהושע וחברו רבי צדוק חסר, רבי יהושע ורבי צדוק הם דעת חכמים בבכורות יש ן שכ, הרישא והסיפא באו ממקורות שונים . הניסוח המשפטי המשוכלל של חיוב באחריות "אחריות" ן הרישא בלשו, הם מנוסחים בשפות הלכתיות אחרות,ןיתר על כ . ...  To the book