פרק ראשון

94 פרק א משנה יג הי"ב - אהלות פ"ה הי"אפתא תוסבבלי חגיגה כב ע"ב האשה שלשה בעריבה וידיה עסוקות בבצק מגבהת זו, שמגבהת זו ומנחת זון כל זמ . אחד טומאת ן ועריבה טמאיהאשה, ומנחת זו משכה ידיה הימנה . ובצק טהור, שבעה והחזירתו נטמאת וטימאה את הבצק בית, מדבריכםבושני : אמר רבי יהושע, תניא אשה – אשה לשה בעריבה, שמאי ! אפשר מלאן שבעה ובצק טהור ? לוגין ועריבה טמאי ן ] טמא טומאת שבעה ומשקין [ לוגי – , ןמשקי ן ? טהורי . אמר ר' יהשע בושתי מדבריכם בית שמאי טומאת שבעה ן ועריבה טמאיאפשר אשה ן טמא טומאת שבעה ומשקין ובצק טהור ? לגי ן ? טהורי , נטפל לו תלמיד אחד מתלמידי בית שמאי – . של בית שמאין אומר לך טעמ : אמר לו כלי טמא חוצץ או : אמר לו – . אמור : אמר לו כלי של – . אינו חוצץ : אמר לו – אינו חוצץ ? – . טמא : אמר לו – עם הארץ טמא או טהור ? כלום משגיח עליך ? , ואם אתה אומר לו טמא ,ו טמאאלא שאם אתה אומר ל, ולא עוד של ן וזהו טעמ, אומר לך שלי טהור ושלך טמא . בית שמאי אחר שעמד אמר לפניו תלמיד אחד מתלמידי בית שמאי ר' אומר לפניך טעם שבית שמאי אומרים בו אמר לו אמור כליו של עם הארץ וכי יש . מהו טמא או טהור ? אומר לו...  To the book