פרק שני

תוכן העניינים – חולין 338 פרק ב משנה ג 338 החבל הרי זה אינו גולה" . העמדה הראשונה דומה לשנייה . יש לדון על פי הראיות מבלי להתחשב י שמעון כדבריו במשנה, בשינוי מסוים . שונא שנחשד כמזיד לוקה . אם פלוני הוא שונא או לו . רב הוא איננו נהרג כיוון שאין התראה ( התראה ) , ולדעת רבי יוסי בר' יהודה, שנאתו מהווה התראה . התוספתא מתייחסת למשנה ומסיבה אותה לעניין התראה . ממילא נשאלת השאלה האם זה רבי יוסי במסגרת ההיגיון המשפטי . או שמא אכן תירוץ של עורך התוספתא כדי לשלב את דברי בכך דיבר רבי יוסי והמשנה ציטטה אותו באופן כללי מדי שכן לכאורה מהמשנה אין דבריו מוסבים על נושא ההתראה . מבחינה ספרותית השאלה היא האם התוספתא פירשה את המשנה שלא כפשוטה, כדי להסביר וספתא ( או מקור דומה ) בצורה בלתי מדויקת . את רבי יוסי, או שהמשנה ציטטה את הת בתוספתא משולבים גם דברי רבי שמעון . ברור שרבי שמעון, כפי שדבריו נוסחו בתוספתא, איננו עוסק בהתראה ומכאן שבעצם גם רבי יוסי איננה עוסק בהתראה . לעומת זאת דווקא במשנה נו למדים שהתוספתא ניתן להסב את דברי רבי שמעון להתראה אם כי בדוחק מה . נמצא למשנתנו מכירה את המשנה וחוזרת על עיקר הד...  To the book