פרק רביעי

260 טהמשנדרקפ רצחשי מאלא כ – מי שטבח עבד איננו כמי שטבח כבשה . אלא אדם,ים אינם חפץדלהם שעב יר אותו אף אם השתנה מחירועבד מחזי שגזלואכן מב אדם . נג – ד ומי שגנב ומכר עב,עבד קמא פ"ח בא וכן "הגונב את העבדים פטור" ( תוס', ב,פירושנו לה ) ראוו,א פ"ט מ"ב ( בבא קמ כפי שנפרשה ,, פטור כי חייב מיתה כגונב איש ומכרו . ראו עוד משנה סנהדרין פי"א מ"אה"א ) . אם יזכנו החונן לאדם דעת ן את החרגת הקרקעות . קרקעות אין בהמדה המצמצמת ענןחסת לרבי יוחי מיובירושלמ ר היא דב,מנה ) ת ( של מאה מעוסטייהב,כירה במחצית השווירק בדבר שאינו מופלג . מהונאה מכירה קטנה גם בקרקעות יש בה הונאה ( ירו', כתובות פי"א ה"ד, לד ע"ג ) . בעצם לרבי ומופלג, ( ערך יקר בהרבה ממה בדבר מופלגרק חלההונאהם ניהבש : תיוחנן דין מטלטלין כקרקעו . זו דעה חריגה הבאה לצמצם את ערך הקרקעות מחד גיסא, 366 ת לעיל ) שנקבנו במשניו ריכזנובבא מציעאלמסכת בכלל . במבוא הונאהשל מצוות ( איסור ) גם את תחולתהיל ובמקב ,הונאהלדינינוגעת נה ואינהמשך המשנה שאוב ממסכת שבועות העוסקת בשבועה,מגמה זו . שנתנו הכירה אפוא את הרשימה במסכתקיפין . מאיננו נוגע לשומרים אלא בעהונאהן שכן ד...  To the book