פרק חמישי

– חולין כרך באבבא קמ 131 בר" הוא ולד מת . אם משלמים"עולד" הוא כינוי לוולד חי ומעדות עדי הנוסח משמע ש"ו וגםה גם ברישאמשהו עבורו הרי זה מתוך ההנחה שהיה חי בזמן הנגיחה, ולכן הוא מכונ ולד" . בסיפא " שמשנתנו , ומכאןצגת כדברי סומכוסויא מה ( פ"ה הי"ד ) ובתוספתאת חוזרההלכה החולק . מןל סומכוס, ואיננה מפרשת מי . התוספתא רומזת בכך שיש מי שחולק ע 166 כסומכוס הסתם החולק סבור שהמוציא מחברו עליו הראיה, כפי שאומר הבבלי ( מו ע"א ) , ומשלם חצי מגופו חלקהוא אין מהוולד שכןזק הנם אתין גוביוולד, וגם אשנגרם למנזקפרה ופטור מה שמשנתנו קשורה בבלי במהלך דיוניו במשניות הקודמות הציע פעמים מספרההמזיק . של . סומכוס היה חכם חשוב, תלמיד של רבי מאיר, שלא נסמך, ומופיע פעמיםלדברי סומכוס חודו . וביינו בדמותו . לעיל ( פ"ב מ"א עסק 167 מעטות ים מבבלי חכה לתוספתא שבלמקביתא הי כוס, אבל בבריעל סומי שחולקפתא אין מוסבת ננו בפ"ג יו הראיה . כפי שראינו בדיום ואומרים שממון המוטל בספק המוציא מחברו עלחולקי מי"א זו עמדת המשנה שם, והיא כבית שמאי . הירושלמי ( ד ע"ד ) מעלה את האפשרות שבממון קשר בהע"ב ) ( מו ה גם בבבליעולזו עה כיחה . הצים א...  To the book