פרק חמישי

271 ב ה משנפרק א בר" הוא ולד מת . אם משלמים"עולד" הוא כינוי לוולד חי ומעדות עדי הנוסח משמע ש"ו וגםה גם ברישאמן הנגיחה, ולכן הוא מכונמשהו עבורו הרי זה מתוך ההנחה שהיה חי בז ולד" . בסיפא " שמשנתנו , ומכאןצגת כדברי סומכוסויא מה ( פ"ה הי"ד ) ובתוספתאת חוזר ההלכה החולק . מןל סומכוס, ואיננה מפרשת מי . התוספתא רומזת בכך שיש מי שחולק ע 349 כסומכוס י ( מו ע"א ) , ומשלם חציהסתם החולק סבור שהמוציא מחברו עליו הראיה, כפי שאומר הבבל מגופו חלק הוא אין מהוולד שכןזק הנ ם אתין גוביוולד, וגם אשנגרם למנזקפרה ופטור מה שמשנתנו קשורה בבלי במהלך דיוניו במשניות הקודמות הציע פעמים מספרההמזיק . של . סומכוס היה חכם חשוב, תלמיד של רבי מאיר, שלא נסמך, ומופיע פעמיםלדברי סומכוס חודו . וביי נו בדמותו . לעיל ( פ"ב מ"א עסק 350 עטותמ ים מבבלי חכה לתוספתא שבלמקביתא ה י כוס, אבל בבריעל סומי שחולקפתא אין מ וס בת ננו בפ"ג יו הראיה . כפי שראינו בדיום ואומרים שממון המוטל בספק המוציא מחברו עלחולקי לה את האפשרות שבממון מי"א זו עמדת המשנה שם, והיא כבית שמאי . הירושלמי ( ד ע"ד ) מע קשר בה ע"ב ) ( מו ה גם בבבליעולזו עה כיחה . הצים ...  To the book