אורי רוסט 216 גיבוש מדיניות אינו יכול להעניק תשובות חותכות ומדויקות, אף על פי שההסבר ההיסטורי אינו שלם בלעדיו . כפי שהודגם, חשיבותו העיקרית של דימוי הערבי הייתה השימוש שנעשה בו לשם הקהיית הסיכונים הטמונים במדיניות המוצעת כלפי אישים או עמים ערביים, בעיקר כפי שהדבר בא לידי ביטוי ב"פתרון ההאשמי" . היה חיוני להפחית את החשש מפני המעמסה הכלכלית שעלולה הייתה להטיל על בריטניה התרחבותה של האימפריה הבריטית לאחר המלחמה, לנוכח חוסר הרצון — גם כתוצאה מהלך רוח ציבורי בבריטניה — להשקיע משאבים ניכרים לשם שמירה על הטריטוריות החדשות . "הפתרון ההאשמי", שהתבסס גם על דימוי המנהיגים ההאשמים, נחשב לפתרון זול המחזיק את המקל בשני קצותיו, וככזה ניתן בהחלט להחשיבו כסיפור הצלחה . ספר זה מראה גם, באמצעות השוואת המדיניות הבריטית בסוגיה הערבית מול הסוגיה המצרית, שבהערכת ההשפעה של הדימוי על המדיניות יש חשיבות רבה לביטויים "העקיפים" של הדימוי : צורת שיח, אופן ניהול משא ומתן והתנהגות מניפולטיבית המבוססים על תחושת עליונות תרבותית . לביטויים "הישירים" להבעת הדימוי — התבטאויות על מושא הדימוי — יש חשיבות פחותה אם הוא מגלה ...
To the book