|
|
140 מרקו מאואס אז לרופא : "אדון ( Herr ) , אין מה לדבר, אני יודע שאילו יכולת היית מציל אותו" . לאחר מכן, פרויד נזכר בפרט נוסף ששמע על אותם טורקים - שהם נופלים למצב של ייאוש כאשר יש להם בעיה מינית : "החיים, אדון ( Herr ) , כבר לא כדאיים אז" . ופרויד נזכר בעוד דבר שבו לא רצה להיזכר, אבל הכביד עליו במהלך הנסיעה : כשהיה בטראפוי ( Trafoi ) , קיבל הודעה שפציינט שלו התאבד עקב מחלה מינית שלא היה לה ריפוי . פרויד מגיע למסקנה הלא נעימה שהוא שכח את השם סיניורלי ( Signorelli ) ללא כוונה - אולם הדבר הנוסף נשכח ממנו "בכוונה" . הייתה לו התנגדות להיזכר בדבר אחד ( המוות של הפציינט, הקשור למיניות ) , אבל השכחה התרחשה במקום אחר, בשם סיניורלי . פרויד משרטט את הסקיצה שבה הסובייקט של השכחה אינו מיוצג, אלא על ידי ההחלפה של סיניורלי בבולטראפיו ובוטיצ'לי : מי אם לא לאקאן היה מבחין בכך שהסקיצה הזאת אפשרית רק 230 בעקבות השיח של המדע, שבבסיסו הסובייקט הקרטזיאני ? דקרט, ב- cogito ergo sum המפורסם שלו ( "אני חושב, משמע אני קיים" ) , מחפש ודאות, ומגיע לשיטה - זאת של ה"ספק השיטתי" : להטיל ספק בכל דבר, בכל ידע קודם, ע...
To the book |
|
|