|
|
פרק שלישי : אונר"א לאןמ חלופות אפשריות | 59 בסדר היום האזורי והבינלאומי, ויחליש את בסיס הטיעונים של הפלסטינים, הנסמך על אתוס הפליטות, במשא ומתן עתידי . זאת ועוד, סביר להניח שתהיה הסתייגות ירדנית, לבנונית וסורית משינוי, הן בגין הגיבוי לפלסטינים והחשש מפני דעת הקהל המקומית והן בשל קבלת אחריות לטיפול באוכלוסייה זו . למרות שהתנאים בירדן הם הבשלים ביותר לשינוי, משקלם הדמוגרפי והשפעתם של פליטי אונר"א באזור זה עלולים להקשות מאוד על ממשלת ירדן לאמץ כל נוסחה להחלפת תפקודה של אונר"א במתכונת הנוכחית . החסמים והמגבלות בפני שינוי מחייבים לפיכך גיבוי בינלאומי רחב ובעיקר גיבוי ערבי, בדגש על מנהיגות המחנה הסוני הפרגמטי ובכללה ערב הסעודית, מצרים וירדן . כדי להתגבר על הקשיים הכרוכים בשינויים המתחייבים, חשוב לאמץ עיקרון של הדרגתיות ומודולריות באופן שיאפשר התאמות מיטביות בזירות הפעולה השונות והתמודדות מושכלת עם ההתנגדויות הצפויות . על חשיבותה של ההדרגתיות עמד דייב הרדן כשהציע תהליך מעבר של עשר שנים לפירוק אונר"א, כדי למנוע פגיעה הומניטרית וכלכלית קשה באוכלוסייה הפלסטינית המטופלת על ידי אונר"א . הוא אף הצי...
To the book |
|
|