תביעה להכרה כמיעוט לאומי־ילידי

פרק 1 : החזרה לשורשי הסכסומ והמשמ המאבק לשוויון 145 ובהתפתחות מסורת של ביקורים ותהלוכות לכפרים ההרוסים . התפתחות זו הפכה את הנכבה מהתרחשות היסטורית בעבר לאירוע שהוא בעל רלוונטיות פוליטית ואסטרטגית להווה, ואת הילידוּת כגורם המעניק לגיטימיות לשאיפות ולמטרות הפוליטיות של האוכלוסייה הערבית . במילים אחרות, הלכה התגבשה תפיסה שאין מנוס משיבה לשורשי הסכסוך הישראלי-ערבי, כדי שניתן יהיה לפתור את שאלת מעמד הערבים במדינה באופן שיביא להסרת האיום המתמיד על זהותם הפוליטית והתרבותית . הטרמינולוגיה החדשה כללה את שפת זכויות האדם והאזרח, המוכרת ומקובלת בקהילה הבינלאומית, שניתן להפיצה ולהשמיעה בעולם . ההנהגה האינטלקטואלית, הפוליטית והאזרחית של החברה הערבית חתרה למסד את המאבק לשוויון, ופעלה בשני מישורים עיקריים : הרחבת הפעילות של ארגוני החברה האזרחית והעמותות, והחייאה ושימור התרבות והמורשת הערבית הלאומית-פלסטינית . אלה כוללים, בין היתר, תיעוד ושימור זיכרונות של בני הדור שחווה את אירועי הנכבה, קיום תהלוכות של פליטים פנימיים אל שרידי כפריהם שנהרסו במהלך המלחמה ב- ,1948 מאמצים לשימור אתרים ערביים ואסלאמיים כד...  To the book