שירת הפרידה ושתילת השכינה בלב הנער

בקודש חזיתיך - שמואל | 36 הקדשתי אני . בהיותם עוברים ברחם אמם ' יש נביאים שהוקדשו לה . ועתה הגיע רגע הפרידה מבני הרך . עוד בטרם נזרע בגופי ' את בני לה הנער עירני ומהיר . י ממנוַ אני חרדה מהצפוי לו ואיני מסירה את עינ האם יוכל לעמוד . עיניו בוחנות הכול ואין דבר הנעלם מהן . תגובה האם יצליח לשרוד בזוהמה השוררת מחוץ ? בשליחות שגזרתי עליו ? ולחוש בשכינה השרויה בתוכו להיכל כל סיפור לידתך צף ועולה בבהירות אל מול . קשה עלי פרידתך בני תמיד ריקנית , אישי אהובי , שנה אחרי שנה עליתי לשילה עם אביך . יַ עינ , כשהגיעו יגון ומרה עד תהומות נפשי , בנקודת השפל של חיי . וכואבת , התפילה מתוכי מרגע שנחלצה . פרצה מתוכי התפילה ששחררה אותי . כי אתה עמדי - לא אירא רע . רמה קרני ורחב פי מוכרי הקמעות - " קדושים " את כל ה , שמואל , אתה רואה ָֹׁ אין קדוש : " זכור ואל תשכח . שבמבואה למשכן וזוללי הבשר שבחצר אינו אלא משרת , גדול ככל שיהיה , הכוהן " . ֵֹ להינוּ - ְֵֵ ואין צוּר כּא ' ַ כּהֵ תשמע כאן את דברי הרהב של . ורה רק בבורא והקדושה מק , בקודש הם . אך דע שדיבורם אינו אלא קליפה ריקה , לדאבוני יציקו לך . בני עלי ולו נ...  To the book