פרק ראשון: המארג המשפטי בתום המלחמה

0 5 1 מ ש פ ט י ה ז י ק י ת | 151 ועדת האומות המאוחדות לפושעי מלחמה בתום מלחמת העולם השנייה התקשו המעצמות להתמודד משפטית עם פשעי הנאצים ועוזריהם . האמריקאים והבריטים רצו הענשה מיידית והוצאות להורג של אלו שנחשבו למנהיגים ולמפקדים שהשפעתם הייתה ניכרת על הרצח ההמוני . בתוך הקבינט האמריקאי נחלקו הדעות אם להחמיר עם פושעי המלחמה הנאצים או להקל עימם . נשיא ארה"ב, רוזוולט , תמך בגישתו של הנרי מורגנטאו , שר האוצר, שטען כי משפטים פומביים לפושעי המלחמה יהיו בעוכרי המעצמות, וכי יש לנקוט עמדה תקיפה ולהוציא להורג את פושעי המלחמה . צ'רצ'יל , ראש ממשלת בריטניה, תמך בגישתו של רוזוולט . הנרי סטימסון , שר המלחמה האמריקאי, לא קיבל את גישתם של רוזוולט ומורגנטאו, הוא טען כי יש צורך להעמיד למשפט את פושעי המלחמה, ברוח חוקי ארה"ב . לטענתו, יש לסייע לגרמניה להשתקם, ובמקביל להעמיד לדין את הפושעים הנאצים כחלק מתיעוד 65 . דווקא סטלין היה זה שרצה במשפטי ראווה, מדיניותו היסטורי של מאורעות המלחמה דגלה בחשיפת מעשיהם של פושעי המלחמה . השינוי הבולט בגישה האמריקאית היה כאשר הנשיא האמריקאי החדש, הארי טרומן , תמך בגישתו של...  To the book