תוקפנות

156 | דנה פאר מתכופפת אליה, אימא מעיפה לה סטירה ! סתם ככה, פתאום ! מי היה מאמין ? אימא שלי, האישה העדינה הזו ? זה פשוט לא ייאמן ! " כך התחילה שיחת הטלפון שלי עם רותה . אימא שלה, בת 79 עם דמנציה, מתגוררת עם מטפלת זה כשנה . עד כה הן הסתדרו נפלא . לאחרונה החלה המטפלת לדווח שהאם מרביצה לה . רותה התקשתה להאמין שאימה, שהיא מכירה כנפש עדינה ונוחה, מסוגלת לכך, אך נוכחה לראות שהסטירות אכן ניחתות על המטפלת . מה קורה בעצם ? אדם עם דמנציה אינו הופך בין לילה לאדם אלים ותוקפני ; הוא אינו תוקף, מרביץ, סוטר, בועט רק לשם ביצוע פעולה אלימה כלפי אדם אחר . בדמנציה, אלימות פיזית או מילולית היא מנגנון הגנה ודרך התמודדות עם סביבה שהאדם אינו מבין . ההגנה הטובה ביותר היא התקפה – זו החוויה של אדם עם דמנציה . הוא אינו מבין את המתרחש סביבו או שיש יותר מדי גירויים, והוא מתקשה לווסתם, ובוחר "להגן" על עצמו באמצעות פעולה אקטיבית נגד מי שקרוב אליו פיזית . גם אני קיבלתי את מנת חלקי בסטירות . זה תמיד הפתיע, אפילו זעזע אותי, כי זה קרה בפתאומיות, ללא סיבה ניכרת לעין, כאשר פעלתי בכוונה טובה לסייע לאדם עם דמנציה . בדיעבד הב...  To the book