פעולות התגמול וחלקן בהתפתחות הסכסוך הישראלי‑ערבי

מעשית שגרסה כי בשנים הקרובות לא צפויה סכנת מלחמה טוטלית ; והצורך ליישם את הסכמי שביתת הנשק באופן שיהלום את האינטרסים של המדינה . בממד של האיום הקיומי, היתה הערכה כי מדינות ערב לא השלימו ולא ישלימו בעתיד הקרוב עם עובדת קיומה של מדינת ישראל . הרעיונות שהועלו על שינויים טריטוריאליים שיחולו בהסכמה בין הצדדים ועל החזרת הפליטים לתחומה של ישראל נתפסו כאן כמאמץ להשמדת ישראל בדרך אחרת, ולא על ידי מלחמה . באשר למצבה האסטרטגי של ישראל, היו הערכות שונות על אודות הסכנה של מלחמה נוספת . באותה עת, הדעה הרווחת בישראל היתה, כאמור, שהמלחמה רחוקה ולכן אפשר להקדיש מאמצים לארגן מחדש את צה"ל . באשר לוועדות הסכמי שביתת הנשק, היתה בתוכן התמודדות יומיומית עם טענות הדדיות על אי ‑ מילוי ההסכמים, שנועדו להסדיר את יחסי ישראל עם שכנותיה לאורך הגבולות המשותפים . פירושים שונים על נוסח ההסכמים גרמו למחלוקות קשות בין הצדדים, וידם של אנשי האו"ם, שליוו את דיוני הוועדות, קצרה מלהושיע . ההסתננות היתה ונותרה אחת הבעיות הקשות ביותר שניצבו בפני ישראל במישור היחסים עם שכנותיה, בעיקר עם מצרים ועם ירדן . בכל אחד מהסכמי שביתת הנש...  To the book