החזית המצרית עוברת להיות במוקד

בין אפריל לספטמבר 1954 נתגלו, על פי דיווחי צה"ל, לפחות חמש פעולות חבלה "מבית ספרו" של המודיעין המצרי . כמו כן נרשמו התקפות רבות של מוצבי הגבול המצריים על הסיורים של צה"ל . ב ‑ 10 ביולי 1954 עלה קומנדקר של צה"ל על מוקש ונוסעיו הותקפו באש חיילים מצרים . התגובה לא איחרה לבוא : פשיטה של פלוגת צנחנים, בפעולה שנקראה "מבצע עין תחת עין", על מוצב מצרי באזור דיר אל ‑ בלח, מול קיבוץ כיסופים . הכוח כבש את המוצב, הרג חלק מהחיילים המצרים ופצע רבים, ונסוג לא לפני שפוצץ את הביצורים של המוצב . נאצר, נשיא מצרים, מיאן לעסוק ברצועת עזה גם משום שהיה מוטרד מהקמתה של ברית אזורית, ברית בגדד, שעמדה לפעול בחסות מעצמות המערב . הנשיא המצרי פעל לצרף את סוריה, סעודיה ובהמשך גם את ירדן למסגרת של הסכמים צבאיים . ישראל ראתה בכל אלו פוטנציאל סכנה מדאיג עבורה, ותחושת הבדידות רק העמיקה בגין היוזמות והפעולות של מעצמות המערב . היה חשש גדול מפני הזרמת נשק למדינות ערב, השותפות לברית . דאגה נוספת של ישראל היתה כרוכה בהסתלקות הבריטים ממצרים בעקבות ההסכם להעביר למצרִים את השליטה בתעלת סואץ . ישראל ראתה בכך הפרה של מאזן הכוחות ב...  To the book