אחרית דבר: מנקודת מבטו של מנכ"ל משרד החוץ

בנאומיו המפורסמים . בגין היה גם אורטור וגם איש שיחה . זוכרני שלקראת אחת מפגישותיו עם הנשיא קרטר התכנסנו בבלייר האוס, שם התארחו בגין ופמלייתו . ביציאה מהבניין שאל בגין לפתע אחד מעוזריו אם התיק ובו החומר לשיחה נמצא ברשותו . הלה השיב במבוכה כי שכח את התיק בחדר . בגין הניף את ידו במעין השלמה ואמר : "טוב, אז אלך לפגישה בלי התיק" . פגישתו עם קרטר התנהלה על סמך זיכרונו וכישרון הדיבור הייחודי שלו . בשובי ארצה, לתפקיד מנהל מחלקת צפון אמריקה, נלוויתי פעמים רבות לחנן בר ‑ און, המשנה למנכ"ל משרד החוץ ומקצוען לעילא, לפגישות בין ראש הממשלה בגין למבקרים מחו"ל . באחת מהן נלווינו למוריס דרייפר, שליח ארצות הברית למזרח התיכון . תוך כדי שיחה הודיעה המזכירה לראש הממשלה ששר הביטחון על הקו . בגין, באצילותו, הסכים לקבל את השיחה בעודנו ישובים בחדרו . כמארח מנומס, בגין ישב קרוב לדרייפר, ולכן נאלץ למתוח את צווארו כדי שיוכל לדבר בטלפון עם שרון . באותו רגע תהיתי כיצד זה "המעצמה הישראלית" לא מספקת לראש הממשלה חוט ארוך לטלפון . בסיום השיחה עם שרון ראה בגין לנכון לעדכן את הנוכחים בדיווח של שרון, ולפיו בביירות שוררים ...  To the book