פרק א: לא זו השאלה

בלבטים פנימיים קשים בנושא זה : "כל כמה שאני מוסיף להתעמק בעצות ותחבולות להכשרת [ דיינים ] פסולים", כתב, "מתעוררת והולכת 1 כאמור, מאמציו של הרב הרצוג הושבוומתגברת בי בחילה עצומה" . ריקם . ייתכן שייאושו של הרב הרצוג מתבטא גם בפסק שכתב אחרי קום המדינה, ובו הסתייג מהיתר הלכתי לפעולת המשטרה בשבת . ממילא "הרוב הגדול לצערנו לא מתחשבים עם הוראות הרבנות", כך שההיתר 2 לא יתרום מאומה לעבודת המשטרה בפועַל ; ואם כך, למה להקל ? עם הקמת המדינה, אנשי הציבור הדתיים עסקו בדרך כלל בהסדרים מעשיים, ולא בתכניות תיאורטיות . כאשר מפקדים בצבא גילחו את ראשיהם של חיילים דתיים שסירבו לבשל בשבת, העיסוק בחזון הרחוק של מדינת התורה נראה כמותרות . רעיון מדינת התורה עלה למרכז השיח הציבורי בפולמוס סוער שחולל פרופ' ישעיהו ליבוביץ . היה זה אולי הפולמוס הציבורי הגדול הראשון שחולל ליבוביץ, אך ודאי לא האחרון . בשנים תשי"א ‑ תשי"ב ( 1951 ‑ 1952 ) התווכח ליבוביץ בלהט עם רבנים שונים, ובעיקר עם הרב משה צבי נריה, על יחסה של הציונות הדתית למדינה . ליבוביץ טען אז שהיהדות הדתית חייבת לגבש תכנית מקיפה להפעלת שלטון התורה, היינו ‑ למדי...  To the book