צרכים לאומיים מול תיקון החברה

מכלכלה סוציאליסטית מבית היוצר של מפא"י לכלכלה קפיטליסטית ליברלית מבית מדרשו של הליכוד . מדובר בתהליך מורכב יותר, שבמהלכו המעורבות הציבורית גדלה בשנות ה ‑ ,1950 הצטמצמה בשנות ה ‑ ,1960 וגדלה שוב באופן דרמטי בשנת ,1967 עם החרפת הסכסוך הישראלי ‑ ערבי . רק משנות ה ‑ 1970 המאוחרות, וביתר ‑ שׂאת לאחר הסכם השלום עם מצרים, אנחנו רואים חזרה להקטנת מעורבות הממשלה במשק וליברליזציה מואצת של השווקים השונים . חלק מן הליברליזציה הזאת מתואר בהרחבה בסעיפים הבאים . מן הדינאמיקה הזאת אפשר להסיק את המסקנה הבאה . מפא"י בעצם לא דחפה בשום שלב ל"סוציאליזם בימינו", והיא הגדילה את מעורבותה בכלכלה בשנות ה ‑ 1950 ואחרי 1967 משתי סיבות עיקריות . האחת היא הצרכים הלאומיים האדירים שאיתם התמודדה ישראל, ושהיו מעֵבר לכוחו של המיגזר העסקי . בשנות ה ‑ 1950 הצרכים האלה כללו בניית דירות למגורים בהיקף עצום עבור העולים החדשים, יצירת מקומות עבודה לעולים האלה, וייצוב הגבולות החדשים על ‑ ידי התיישבות מסיבית באזורי הסְפָר . לאחר שנת ,1967 ההתמודדות עם עליית המדרגה של הסכסוך היא שתבעה לא רק הרחבה של הצבא, אלא גם הגדלה משמעותית של ...  To the book