השלום עם מצרים והשינוי במחזורי העסקים

הקטנה משמעותית של הוצאות הביטחון, מסביבה של 20 אחוזי תוצר לסביבה של 6 אחוזי תוצר . אבל הקטנת הוצאות הביטחון משמעותה היתה גם הקטנה משמעותית של ביקושי הממשלה, ולכן גם הקטנה של הביקוש המצרפי במשק . כך נעשה המשק חשוף יותר לזעזועים בביקוש המצרפי . למשל, בעוד בתקופה המוקדמת מיתון עולמי לא תורגם למיתון בישראל, כי ירידת הביקושים ליצוא קוזזה על ‑ ידי עודף הביקושים לביטחון, הנה עם ירידת הביקוש הביטחוני נעשה המשק הישראלי רגיש יותר למיתונים עולמיים, כמו למשל בשנים 2001 ‑ 2003 ובשנת 2009 . אבל השינוי באופיו של הסכסוך לא רק הקטין את הביקוש לביטחון, אלא גם שינה את ההשפעה של התלקחויות הסכסוך . אם בשלב המדינתי הקונבנציונלי כל מלחמה היתה קצרה יחסית והסתיימה בניצחון צבאי ברור, הנה ההתלקחויות הישראליות ‑ פלסטיניות הן שונות מאוד . אומנם עלותן קטנה בהרבה, אבל הן ארוכות הרבה יותר ( כל אחת מן האינתיפאדות נמשכה כמה שנים ) , והן גם לא מסתיימות באופן ברור . כתוצאה מכך נוצרת אי ‑ ודאות הפוגעת מאוד בהשקעות במשק, והדבר מקטין את הביקוש המצרפי . הבדל נוסף הוא שבעוד המלחמות הקונבנציונליות התנהלו בגבולות, הרחק ממרכזי ה...  To the book