המדיניות הפיסקלית על פני השנים

ולא במחירים שוטפים ואף לא בגדלים ריאליים, היא מורכבת יותר וראויה לדיון רחב יותר . ראשית, זו הדרך המקובלת להציג נתונים פיסקליים, והיא נהוגה הן בדו"ח בנק ישראל והן בסטטיסטיקות בינלאומיות . אבל מעֵבר להסבר הפורמלי חשוב להבין מהן הסיבות לשימוש בשיטת המדידה הזאת, והן שתיים . הראשונה היא הצורך בהשוואה, הן על פני זמן והן על פני מדינות . לדוגמה, הוצאות המיגזר הציבורי בשנת 2009 היו 326,482 מיליון שקלים, לעומת 427,619 מיליון שקלים בשנת 2014 . זוהי עלייה משמעותית, אבל אם נביא בחשבון את הגידול בתוצר בין שתי התקופות, הרי שבשנת 2009 ההוצאות היו 2 . 40 אחוזים מן התוצר, ובשנת 2014 הן ירדו ל ‑ 3 . 39 אחוזי תוצר בלבד . לכן, כדי להשוות כהלכה בין שנים שבהן המחירים עולים, האוכלוסייה גדֵלה, והתוצר לנפש צומח - יש לחשב את הגדָלים באחוזי תוצר, על אחת כמה וכמה כשאנחנו משווים בין ארצות . הסיבה השנייה לשימוש באחוזי תוצר היא שההוצאות הציבוריות הן גם מדד לרמת השירותים הציבוריים . רוב השירותים הם פּרוֹפּוֹרציוֹנליים לגודל האוכלוסייה . כך הדבר ביחס לחינוך, כי מספר התלמידים פּרוֹפּוֹרציוֹנלי לגודל האוכלוסייה, וכך הדבר...  To the book